כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם, וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה וְצַרְתָּ עָלֶיהָ, וּנְתָנָהּ ה' אֱלֹקיךָ בְּיָדֶךָ:

מפרש רבינו האור החיים הקדוש בדרך רמז, שהכוונה על מלחמת היצר, שהאדם רוצה להציל את הגוף שנקרא עיר מהיצר הרע, אז הדרך היא 'וקראת אליה לשלום' שיעשה פשרה ושלום עם היצר הרע. דהיינו – שהוא מוכן גם כן ליהנות מהעולם הזה באופן המותר, אלא שהוא יסכים גם כן לטרוח ולעשות עבור שיהיה לו עולם הבא.

וממשיך הפסוק ואומר, 'ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה' – שאם היצר הרע רוצה להכשילו בדברים אסורים, אז 'וצרת עליה' – שאז צריך לסגף את הגוף בסיגופים ולקדש עצמו במותר לו, ואז הקדוש ברוך הוא מבטיחו 'ונתנה ה' אלוקיך בידיך והכית את כל זכורה' שהוא יוכל להתיש כח הרע שבגופו ולהכות היצר הרע.

ובלשון קודשו של רבינו: יצו ה' לצור על העיר בסיגופים, וכמאמר חכמינו זכרונם לברכה 'לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע', והרגזתו היא לסגף עצמו בדברים המותרים לו, גם בתעניות ומלקיות ובכי ולהתיש כח הרע שבעיר, ומבטיחו ה' ליתנה בידו, כאומרו 'ונתנה ה' אלקיך בידך'. עד כאן לשון קןדשו.

ונמצינו למדים מדברי רבינו הקדוש, שהפירוש בדברי הגמרא 'ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע', דהיינו שהוא יקדש עצמו במותר לו, על ידי סיגופים ותעניות, ואז יוכל להתיש כח היצר.

ובספרו הקדוש 'חפץ השם' כותב רבינו הקדוש על הגמרא הזאת, וזה לשון קודשו: 'לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע', ליעצנו עצה טובה בעניני ניצוח היצר הרע, ולימדנו לעשות להכניעו תמיד בעצה אחת, שתמיד יבקש להכעיס יצר הרע, ותמיד יבקש לערוך עמו מלחמה, מבלי סיבה שיקדים יצר הרע לפתותו על איזה דבר איסור, יקדים הוא תמיד להרגיזו, על דרך אומרם 'קדש עצמך במותר לך'. עד כאן לשון קודשו.

[אור החיים שופטים פרק כ פסוק י. חפץ ה' מסכת ברכות דף ה עמוד א]